ההגדרה הגנרית שלי לאושר היא מצב שבו מתאפשר לנו לחיות את החיים שאנו מעריכים. כמובן שהגדרה זו איננה יכולה לשמש כמדד מטרה למדיניות פשוט משום שהיא איננה ניתנת למדידה ומשום שמשמעותה היא שאושר הוא דבר שונה עבור אנשים שונים.
לכן היא יכולה לשמש כמצפן או סוג של חזון שמימושו מחייב פריטת האושר למרכיבים המאפיינים אותו בדרך כלל.
החולשה של הסטטיסטיקה במדידה נכונה של ״מה שבאמת חשוב״ וכתוצאה ממנה חולשת המדיניות הם נושאים הנמצאים על סדר היום האקדמי זמן רב אולם נדמה לי שהדחיפה לנושא התרחשה דווקא משום שארגונים ומדינות החלו לשאול את עצמם מה לא בסדר? מדוע למרות שהמדדים הכלכליים מראיםצעל צמיחה כלכלית, נדמה שרמת שביעות הרצון של האזרחים אינה עולה ואולי אף יורדת?
בשנת 2008 יזם נשיא צרפת הקמה של קבוצת מחקר בראשותו של חתן פרס נובל, פרופסור ג׳וזף שטיגליץ ורבים אחרים שכותרתה ״commission on the measurement of economic performance and social progress" . הועדה הגישה את הדו״ח שלה בספטמבר 2009 אשר הוצג בכנס בינלאומי של ארגון OECD.
הדוח כולל ניתוח מקיף של חולשות הסטטיסטיקה, בעיקר החולשה של מדידת התמ״ג, ומציע הצעות לשיפור. מי שמעוניין יכול למצוא את הדוח בכתובת למטה.
מאחר ואני מאמין במחקר אקדמי למטרות מדיניות, אזכיר עוד מקור אחד אפשרי. Richard Layard הוא פרופסור לכלכלה מאנגליה אשר עוסק בתחום ואף פועל למימוש מדיניות באנגליה שלוקחת בחשבון היבטים של אושר. הוא כתב ספר המרכז את המחקר שנעשה בנושא האושר Happiness, lessons from a new science.
כתובת האתר של דוח שטיגליץ: http://www.stiglitz-sen-fitoussi.fr/en/index.htm
צחי פרנקוביץ
:Http://www.stiglitz-sen-fitoussi.fr/en/membres.htm
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה