יום שבת, 18 בפברואר 2012

2010 – 2020 : העשור של דור המידע / צד ההיצע – העתיד של האינטרנט



מרשל מקלוהן (Marshall McLuhan
[1]) כתב:
"We shape our tools and thereafter our tools shape us"
במאמר הקודם, "2010 – 2020 : העשור של דור המידע" (nekudatmabat.blogspot.com, ינואר 2012) התיזה הבסיסית טענה שבני דור המידע (ילידי 1985 והלאה) ידעו לנצל את הפוטנציאל הגלום ברשת טוב יותר מאשר בני הדור שקדם להם – הדור שהמציא ופיתח את עולם רשתות המידע. כתוצאה מכך, טענתי, אחד ממקורות השינוי יהיה תוצאה של ירידת כוחו של המידע כמקור ליתרון תחרותי בכלכלה ובחברה. מכאן שארגונים ותעשיות שכוח המידע מהווה עבורם מרכיב מרכזי באסטרטגיה התחרותית (למשל ארגוני שירותים למינהם) עלולים למצוא את עצמם מאוימים אם לא ישכילו להמציא את עצמם מחדש.
הדיון הקודם על דור המידע התייחס למעשה לשני כוחות המניעים את השינוי:
  1. צד הביקוש לשירותים והיכולות שרשת האינטרנט יכולה להציע – צד זה מיוצג על ידי בני דור המידע והכוח הכלכלי-חברתי שהם יצברו בעשור הקרוב.
  2. צד ההיצע – המשך ההתפתחות של רשת האינטרנט הן ככוח דוחף ויוזם של יצירה וחדשנות בכל הנוגע לאופן שבו ניתן לנצל את הרשת כדי לשנות את אופן הפעולה וההתנהגות של הצרכנים (גוגל, פייסבוק וגרופון הן דוגמאות טובות לכך) והן ככוח מגיב לביקוש הגובר (למשל – אימוץ הרשת על ידי תעשיות מסורתיות).
במאמר הנוכחי נדבר על כיווני ההתפתחות העיקריים של רשת האינטרנט בעשור הקרוב (להיכן הולכת הרשת דרך הכוח המניע של צד ההיצע). הדברים הם תוצאה של חקירה מקיפה סביב שאלת עתיד הרשת. המחקר בראשיתו ולכן במסגרת הנוכחית אספק טעימה ראשונה בלבד(ובוודאי לא ממצה)  מתחום מרתק ובעל חשיבות עליונה להבנת ההתפתחות של העולם הכלכלי/חברתי/פוליטי ב- 10 עד 15 השנים הקרובות.
הבנת כיווני ההתפתחות האפשריים של הרשת עשויה לסייע לנו להבין טוב יותר את  האפשרויות שיעמדו לרשות בני דור המידע לקראת סוף העשור הנוכחי ולאחריו, ולגבש הבנה טובה יותר ביחס להשפעה של אפשרויות אלה על הסביבה החברתית והכלכלית בה הם יפעלו. כפועל יוצא מכך נוכל בהמשך גם להבין טוב יותר את ההזדמנויות והאיומים שהתפתחויות אלה מציבים.
אחת התועלות שעשויה לצמוח ממחקר רב תחומי של מימד הביקוש (נקודת המבט של דור המידע), מימד הטכנולוגיה או ההיצע (נקודת המבט של יזמי האינטרנט) ומימד התאגידים והתעשיות (אתגור מודלים עסקיים ומבנים ענפיים בכלכלה) עשויה להיות בזיהוי מוקדם של איומים והזדמנויות וגיבוש ופיתוח פתרונות אשר יקדימו את השוק וזאת על פני כל אחד משלוש הממדים או בכולם גם יחד. פוטנציאל התועלת הכלכלית, באם אכן ניתן יהיה לזהות ולהגדיר במדויק הזדמנויות כאלה, הוא בעל ערך רב.
עתיד האינטרנט – תובנות ראשונות
ווינסטון צ'רצ'יל אמר[2]:
The empires of the future are the empires of the mind
שני ענפים מרכזיים שולטים כיום במחשבה על האינטרנט בעתיד.
הענף הראשון הוא הענף האבולוציוני. בענף הזה הגישה היא להשליך מההתפתחויות ידועות של הרשת עד כה לגבי העתיד שלה בסוג של אקסטרפולציה רציפה. היתרון של הגישה הוא בזיהוי מגמות ובכושר השכנוע שלה שכן היא יוצאת מהמוכר והידוע. קרוב לוודאי שהיא יותר מתאימה לטווח הבינוני. החסרון המרכזי שלה לטעמי הוא שאין ביכולתה לזהות נקודות של אי רציפות בהתפתחות הרשת. למשל – ההתפתחות של פייסבוק והרשתות החברתיות והשינוי שהן יצרו בתרבות, בחברה ובכלכלה כנראה שלא היו נחזות בגישה זו.
הענף השני הוא הענף הרבולוציוני. בענף הזה נמצאים אנשי החזון אשר מנסים לחזות התפתחויות לא לינאריות ברשת באמצעות גישות לוגיות ופילוסופיות אשר אינן נובעות במישרין מההתפתחויות של הרשת עד כה.
Anytime, Anywhere, Anything
בשנת 2007 בהרצאה על במת TED דיבר קווין קלי (Kevin Kelly[3] ) על האינטרנט בעוד 5000 ימים וזאת לכבוד הגעתה של רשת האינטרנט לגיל 5000 ימים[4] . ההרצאה היא נקודת פתיחה טובה לדיון על עתיד הרשת שכן היא מדברת על ארבעה ממדים מאתגרים של הרשת העתידית:
  1. רשת האינטרנט כמוח אנושי – קלי בדק וחישב שכמות הקשרים ונקודות החיבור ברשת האינטרנט של 2007 דומה בהיקפה למוח אנושי אחד (1 HB) וכי עד שנת 2040 הרשת תכפיל את עצמה כל שנה ותגיע לכ- 6 Billion HB. כלומר, תגיע לכמות הקישורים ונקודות החיבור שווי ערך למוח של כלל אוכלוסיית העולם.

אחד המושגים שנקשרים בעתיד כזה היא סינגולריות טכנולוגית (Technological Singularity[5]) שהיא הנקודה בזמן שבה הטכנולוגיה תעבור את האינטליגנציה האנושית. בין עם מדובר בהתקדמות לעבר נקודת הסינגולריות ובין אם לאו, המחשבה על הרשת כאל אורגניזם הכולל את כל הקשרים וכל נקודות החיבור אליה, ואותנו,  מעלה שאלות מרתקות באשר לעתיד.  
  1. הכל מחובר לרשת (Internet of things) – ב- 2007 היינו בתחילת המהפכה של הטלפונים החכמים (בזכות הפריצה של אפל עם ה- iPhone) אבל כבר אז קלי צפה שבעתיד כל המכשירים והדברים יהיו מחוברים לרשת. מדובר לא רק במחשבים ושלוחותיהם הקרובות והרחוקות יותר (טלפונים חכמים, טאבלטים ושאר גדג'טים) אלא בחיבור לרשת של מכוניות, פרטי לבוש, ניהול האנרגיה הביתית, מכשירים חשמליים, טלוויזיות, מערכות בקרה מרחוק ועוד. התחזיות של גרטנר מאששות את ההערכה הזאת: ב- 2010 נמכרו בעולם כ- 100 מיליון מכשירים ניידים חכמים (מערכות הפעלה של גוגל – אנדרואיד, אפל – iOS ומיקרוסופט). עד 2015 מעריכה גרטנר שהיקף המכירות של מכשירים מבוססים מערכות הפעלה ניידות יגיע לכמעט מיליארד מכשירים – כמעט פי 10 מאשר ב 2010.

  1. מעבר מקישוריות ברמת דפים לקישוריות ברמת נתונים (Semantic Web[6]) – בשלב הראשון של הרשת הקישוריות הייתה בין מחשבים. בשלב השני (שבו אנו נמצאים היום) הקישוריות היא בין דפי אינטרנט. השלב הבא, שהוא גם שלב חשוב למימוש התחזית הקודמת (Internet of things) הנו קישוריות בין פריטי מידע בודדים (DATA). אבל על מנת שזה יתממש הרשת צריכה לעבור מזיהוי חד ערכי של דפים לזיהוי חד ערכי של מידע. כתוצאה מכך כל אובייקט מידע בודד (למשל הזיהוי שלי ברשת) יקבל זיהוי ייחודי אשר ישותף בכל רחבי הרשת (אפשר לחשוב על זה כסוג של Global Master Data & Metadata ). באופן הזה נוכל לקשר באופן ייחודי בין כל דפי האינטרנט בהם, למשל, מופיע השם שלי. התועלת לפיתוח הידע האנושי והיעילות האפקטיבית של כריית מידע מהרשת הוא ברור אבל המחיר המרכזי לצידו יהיה במוכנות של החברה האנושית לוותר על מידת הפרטיות שיש היום. אני חושב שבני דור המידע – במוכנות שלהם לחשוף מידע אישי ברשתות החברתיות – מלמדים אותנו שרמת הפתיחות שלהם לסוג כזה של מחיר גבוהה יחסית לבני הדור שקדם להם.
  1. קישוריות לרשת מכל מקום, בכל עת ומכל אמצעי (Technoligical Neutrality) -  כיוון התפתחות אפשרי מתייחס לשתי גישות שונות לקישוריות שמתקיימות היום. הגישה שמיוצגת על ידי אפל אבל נכונה למשל גם להרבה רשתות ארגוניות היא גישה שקושרת בין החומרה ו/או המיקום שלך לבין היכולת שלך להגיע למידע. הגישה השנייה, שמיוצגת על ידי גוגל ומערכת ההפעלה שלה (Android) מבוססת על נייטרליות לחומרה או למיקום. הרעיון הבסיסי הוא שמערכת ההפעלה יכולה לפעול על מגוון בלתי מוגבל של מכשירים ושירותי גוגל נגישים למשתמש מכל סוג של מכשיר (ללא תלות במערכת ההפעלה). כל מי שמשתמש בשירות הדואר האלקטרוני של גוגל (Gmail) נמצא כבר היום בעולם של נייטרליות חומרה. המשמעות של נייטרליות חומרה היא שהמשתמש יצפה לקבל את כל הנגישות לכל האפליקציות ולכל השירותים הזמינים לו ברשת האינטנרנט בכל מקום בכל זמן ומכל מכשיר – באופן שקוף לחלוטין.  
מחשוב ענן (Cloud Computing) – הנקודה האחרונה מהרצאתו של קווין קלי לוקחת אותנו להתפתחות הבאה, המעבר למחשוב בענן. מהו הענן ומהו מחשוב ענן? המסמך שאתם קוראים עכשיו נכתב באמצעות Google Docs. מדובר באפליקציית עיבוד תמלילים (בדומה ל- WORD של מייקרוסופט) אשר נמצאת בשרת של גוגל ברשת ולא על המחשב של,י והקובץ עצמו נשמר כל העת ברשת. המשמעות היא שכתיבת המסמך, שמירתו ואחזורו אינם תלויים כלל בחומרה או במערכת ההפעלה בה אני משתמש. אני מתחיל לכתוב את המסמך במחשב הנייד, ממשיך אותו במחשב במשרד ומסיים אותו עם מחשב הטאבלט ואם אהיה מעוניין בכך, אני יכול לשתף אותו עם אחרים ברשת בקלות רבה. מחשוב הענן הוא מרכיב מהותי באפשרות להגיע לנייטרליות טכנולוגית עליה דיברנו קודם.

סקר שנערך בקרב 895 מומחים שערך מכון PEW[7] מצא שמרבית המומחים (71%) סבורים שעד 2020 רוב האנשים יעברו לעבוד בענן עם אפליקציות מבוססות רשת:

“By 2020, most people won't do their work with software running on a generalpurpose
PC. Instead, they will work in Internet-based applications such as Google
Docs, and in applications run from smartphones” (PEW Survey, p.4) .
שיתוף פעולה חברתי (Social Collboration) – בשיתוף פעולה חברתי אינני מתכוון לאופן ולמהות העיקרית של השיתוף החברתי המתרחש כיום ברשתות החברתיות (Facebook ודומותיה).הכוונה היא להבנה שבאמצעות הרשת ניתן לייצר תנאים של שיתוף פעולה בין אנשים לטובת השגת מטרות משותפות המחייבות שיתוף במידע, ידע ומשאבים בין החברים ברשת שיתוף הפעולה. הדוגמה המיידית שאפשר לחשוב עליה היא אירוע ברשת שמתרחש ממש בימים הללו - פרשת "פסק הזמן" של קבוצת שטראוס. בעבר שטראוס יכלה להניח בסבירות גבוהה שהצרכן לא מסוגל ולא יכול להגיע למידע מלא כך שיוכל לדעת האם יש הפליית צרכנים במוצרי החברה (ובמקרה הנדון, האם חטיף "פסק זמן" נמכר בכל מקום באותו מחיר?). היום כבר לא - מספיק שצרכן יצלם ויפיץ ברשת החברתית דוגמה של מקום שבו החטיף נמכר במחיר זול בהרבה מהמחיר בו הוא נמכר בארץ כדי שכל הרשת תעסוק בנושא. ואם החברה מנסה להתגונן באמצעות הטענה שזה מקרה חריג ("המחיר הנמוך נובע ממלאי מצטבר אצל הקמעונאי") די בכך כדי לעודד צרכנים אחרים לחפש דוגמאות נוספות, שכמובן נמצאו. זוהי דוגמא לשיתוף פעולה חברתי ספונטני. אבל שיתוף הפעולה יכול גם להיות יזום - למשל, משתמשי תכנת הניווט WAZE שמשתפים במידע על מצב התנועה. דוגמה מעניינת נוספת היא לתת לקבוצה גדולה מאוד של אנשים לתייג תמונות באמצעות השתתפות בחינם בסוג של משחק (ראה Yahoo's game of photo tag[8]).
האם התפתחות האינטרנט ובמיוחד התפתחות שיתוף הפעולה החברתי, יביאו למימוש אמיתי - בפעם הראשונה בהיסטוריה - של מושג התחרות המשוכללת,  שאחד מתנאיו הוא שלכל המוכרים והקונים מידע מלא על כל המתרחש בשוק?
מחופש מוחלט ליעילות ומיקוד (From Browser to Applications) – במאמר במגזין WIRE מאוגוסט 2010 [9]  טוענים המחברים (Chris Anderson and Michael Wolff) שהתפשטות האפליקציות הייעודיות (בתחילה במכשירים הניידים - טלפונים חכמים וטאבלטים) מצביעה על שינוי מהותי בתפיסה של הרשת. אם בעבר התפיסה המרכזית הייתה חופש מוחלט של חיפוש ואיתור מידע (באמצעות דפדפן הרשת ומנועי חיפוש), כיום - כתוצאה מכמויות המידע העצומות ברשת - הצרכן והמשתמש מעוניינים לקבל את המידע באמצעות אפליקציות ייעודיות שיהפכו את השיטוט בעולם המידע ליעיל ואפקטיבי יותר. אין המשמעות שהדפדפנים או מנועי החיפוש יעלמו אלא שיהיה מעבר מסיבי מהעולם של הרשת הפתוחה והמחברת הכל להכל (World Wide Web) לעולם מאורגן וממוקד הרבה יותר לצרכים והמטרות השונות. אני מעריך שבמקביל להתפתות הזאת תהיה התפתחות (מאחורי הקלעים) של מנועי חיפוש חכמים יותר (שנותנים תוצאות הרבה יותר מתאימות וממוקדות) וזאת באמצעות פיתוח אלגוריתמים חכמים שיודעים לזהות את המאפיינים והמטרות של המשתמש באופן חכם יותר מאשר כיום (למשל כתוצאה מהתפתחות יכולות טכנולוגיות ואנליטיות לנתח במהירות כמויות עצומות של מידע בהקשר הספציפי של המשתמש). זהו עולם של פחות אבל יותר.
אלינור רוזבלט אמרה[10]:
“The future belongs to those who believe
 in the beauty of their dreams”
צחי פרנקוביץ

[1] Marshall McLuhan, Understanding Media (1964) 
[2] Sir Winston Churchill , Speech at Harvard University, September 6, 1943
[3] Kevin Kelly (born 1952) is the founding executive editor of Wired magazine.www.ted.com/.../kevin_kelly_on_the_next_5_000_da
[4] מכאן שתחילת הספירה של הרשת (World Wide Web) היא אי שם בשנת 1993 והאופק בהרצאתו של קווין קלי נמצא בשנת 2020 לערך.
[5] ראו לדוגמא במאמר של ניק בוסטרום:
 Nick Bostrom, Superintelligence - Answer to the 2009 EDGE QUESTION: “WHAT WILL CHANGE EVERYTHING?”  http://www.nickbostrom.com/views/superintelligence.pdf
[6] תפיסת הרשת הסמנטית מקודמת על ידי ארגון ה- W3C שהוא ארגון בינלאומי שמטרתו לקדם את רשת האינטרנט למימוש מלוא הפוטנציאל שלה (ראה גם ב- http://www.w3.org/2001/sw/). 
[7] Pew Internet & American Life Project, The future of cloud computing Survey - June 2010.http://pewinternet.org/Reports/2010/The-future-of-cloud-computing.aspx
[10] Eleanor Roosevelt, First Lady, Born: October 111884, Died: November 71962

יום ראשון, 1 בינואר 2012

2010 – 2020 : העשור של דור המידע

סיום שנת 2011 ותחילתה של 2012 היא הזדמנות טובה להסתכל קדימה. ישנן זוויות הסתכלות רבות על העתיד, כולן מעניינות ורלוונטיות כדי להעריך מה צפוי לנו בשנים הבאות. מתוך מגוון האפשרויות בחרתי להתמקדת בדמוגרפיה ולהעלות שאלות על הקשר האפשרי בינן לבין מגמות בתחום החברה והכלכלה בעולם. נתחיל את הסיפור בחשיבה על רעיון החליפין.

בחליפין של מוצרים ושירותים מתבצעת בין הצדדים לעסקה החלפה בו זמנית של שלושה ערכים – מוצר או שירות, כסף, מידע וידע . מנגנון החלפת המידע בין הצדדים לעסקה (מה הקונה יודע על המוצר או השירות שהוא צפוי לקבל ביחס למידע שבידי המוכר ואיך הוא ישיג מידע רלוונטי שייתן לו כלים במו"מ לקשירת העסקה) הוא זה שמשפיע על אופי עסקת ההחלפה שתיקשר לבסוף בין הצדדים (מה יהיה המחיר והתנאים לביצוע העסקה ואיזה צד ישאיר אצלו חלק גדול יותר מהרווח ).

המפתח אם כן לפתרון השאלה באילו תנאים תיקשר עסקה בין הצדדים טמון במידת היתרון של הצדדים בשליטתם במידע הרלוונטי לעסקה. עד שנות ה- 90 של המאה הקודמת, בעידן שלפני ההתפתחות רשת האינטרנט ואמצעי הנגישות הניידים למידע, הנגישות למידע התאפיינה ביתרונות לגודל – ככל שיש לי יותר אמצעים ומשאבים כך אוכל להשיג יתרון במידע על פני המתחרים או הלקוחות, ולשפר את החלק שלי ברווח על חשבון הצד השני.

התרחבות רשת האינטרנט ואמצעי הנגישות הניידים יוצרים מצב חדש שבו ניתן לבטל את היתרון לגודל בנגישות למידע הן במישרין (על ידי כריית מידע מהרשת באמצעות הכלים שהיא מעמידה לרשותינו) והן על ידי העצמה של כוח היחיד באמצעות הרשת החברתית. ביטול היתרון לגודל בנגישות למידע מהווה לדעתי בסיס לשינוי מהותי ביחסי הכוחות בעולם הכלכלי-חברתי בין היחיד (הצרכן/האזרח) לעולם התאגידי והפוליטי (היצרן/השלטון המרכזי) וזאת בתנאי שיהיו מספיק אנשים בעלי יכולת ממשית לנצל את האפשרויות הגלומות ברשת האינטרנט.

האנשים בעלי היכולת הממשית למצות את הפוטנציאל הגלום ברשת האינטרנט

יש הבדל מהותי בין אנשים שגדלים בתקופה שבה מתפתחת פרדיגמה טכנולוגית חדשה לבין אנשים שגדלים כשהפרדיגמה החדשה כבר הבשילה. הראשונים מתעצבים בתקופה שבה הטכנולוגיה היא העיקר בעוד השנייים מתעצבים בתקופה שבה השימושיות היא העיקר והטכנולוגיה עוברת לרקע. כשמפסיקים לחשוב על איך הדברים עובדים ומתחילים לחשוב על איך אני משתמש בדברים לטובתי, נוצרת קפיצת המדרגה. בדיוק כפי שסטיב ג'ובס הבין ויישם באפל בעשור האחרון – הטכנולוגיה עוברת לרקע.

אז מיהם האנשים שעבורם הטכנולוגיה היא משנית והשימושיות היא העיקר? האנשים, שאם יהיו רבים כמוהם בחברה, עשויים לחולל את מהפכת הביזור של הכוח הנובע מנגישות למידע, בין כלל השחקנים בחברה ובכלכלה? לדעתי הפוקוס שלנו צריך להיות בכל מי שגדל אל תוך עידן האינטרנט, כלומר היה בשלבי הילדות הראשונים שלו בתחילת שנות ה- 90 של המאה הקודמת. אנשי דור המידע. כמובן שעל מנת לחולל שינויים משמעותיים בעולם בו הם חיים, צריכים להתקיים שני תנאים נוספים:

 1. אנשי דור המידע הגיעו לגיל בגרות ו/או נמצאים על סף כניסה לשוק העבודה.
 2. החלק של אנשי דור המידע בכלל האוכלוסיה נעשה משמעותי.

 דור המידע – מגמות בדמוגרפיה העולמית

 על פי ההגדרה והתנאים שצויינו קודם, קבוצת המטרה שלנו – אנשי דור המידע – מוגדרת על ידי ככל מי שנולד מ- 1985 וגילו 15 שנים ויותר. אוכלוסיית העולם מונה כיום כ- 7 מיליארד בני אדם. מאחר ואנו מתעניינים בעיקר באנשים שיש להם השפעה על הפעילות הכלכלית חברתית - קבוצת הייחוס העיקרית מבחינתנו הם בני קבוצת הגיל 15-65 (להלן "האוכלוסייה"). קבוצה זו מונה כיום כ- 4.525 מיליארד בני אדם ברחבי הגלובוס. השפעתו הפוטנציאלית של דור המידע תימדד אם כן ביחס לקבוצה זו.


עד 2020 תגדל האוכלוסייה של בני 15-65 לכ- 5.2 מיליארד בני אדם. בני דור המידע יהוו ב- 2020 כ- 47% מהאוכלוסייה וזאת לעומת 15% בלבד ב- 2005 וכ- 27% כיום. יחד עם זאת, שיעור הילודה בקרב המדינות המתפתחות החלשות (באפריקה, מדינות האיסלאם ומדינות נוספות באסיה ודרום אמריקה) הנו גבוה יחסית ומכאן ששיעור הצעירים באוכלוסייה במקומות אלה גבוה.

לפיכך חשוב למקד את הניתוח באיזורים המפותחים של העולם או המדינות המתפתחות המרכזיות בו. מדוע ? משום ששם נמצא פוטנציאל הכוח הכלכלי חברתי שמסוגל למצות את היתרונות של עולם המידע ולתרגם אותם לשינוי מהותי בחברה ובכלכלה. לשם כך בחרתי לחלק את העולם לשתי קבוצות עיקריות: האיזורים המפותחים (אירופה, צ. אמריקה, יפאן אוסטרליה וניו-זילנד) והאיזורים המתפתחים העיקריים (מדינות ה- BRIC : ברזיל, רוסיה, הודו וסין).

דור המידע ומגמות בכוח הקניה – העולם המפותח והמתפתח במהירות

אוכלוסיית האיזורים המפותחים בעולם מונה כיום כ- 1.1 מיליארד בני אדם (16% מאוכלוסיית העולם) ובמדינות המתפתחות מהר (BRIC) כ- 2.9 מיליארד בני אדם (42%, בעיקר בסין ובהודו). עד 2020 צפוי מספרם של בני דור המידע להגיע לכמיליארד ורבע בני אדם וחלקם בקרב בני 15 עד 65 יגיע לכ- 42% (36% באיזורים המפותחים ו-44% במדינות ה- BRIC).


המשמעות היא שבני דור המידע הופכים בעשור הקרוב לכוח המניע העיקרי בכלכלה ובחברה במדינות המפותחות והמתפתחות במהירות, כאשר במדינות ה- BRIC מגמה זו תתפתח אף מהר יותר. התמונה מתבהרת אף יותר כאשר משקללים את הכוח הכלכלי שמייצגות הקבוצות השונות.

הגורם העיקרי שפועל, בנוסף לקצב הגידול של האוכלוסית, הוא קצב הצמיחה הכלכלית כפי שהיא באה לידי ביטוי בגידול בתוצר המקומי הגולמי (תמ"ג) לנפש באיזורים השונים. נראה: בשנת 2005 עמד התמ"ג הממוצע לנפש באיזורים המפותחים על כ- 30 א' $ לעומת כ- 3,000 $ בלבד במדינות ה- BRIC (פי 10). ב- 2010 התמ"ג לנפש עלה לכ- 34 א' $ במפותחות לעומת כמעט 7,000$ במתפתחות (פי 5). קצב הצמיחה המהיר במדינות ה- BRIC ביחס למדינות המפותחות יביא להמשך סגירת הפער בין האיזורים כך שעד 2020 ההערכה שלי היא שהתמ"ג לנפש באיזורים המפותחים יעמוד על כ- 46 א' $ לנפש לעומת כ- 16 א' $ במדינות ה- BRIC (פי 3). אבל אם נשקלל נתונים אלה עם נתוני צמיחת אוכלוסיית דור המידע בכל איזור נקבל אומדן לכוח הכלכלי שייצג דור המידע בעולם המפותח מול העולם המתפתח במהירות. התמונה שמתגלה היא הסטה אדירה של כוח כלכלי על פני הגלובוס, כדלקמן:


כלומר – הכוח הכלכלי של בני דור המידע יגדל בלמעלה מ- 300% בעשור הנוכחי ומרכז הכובד שלו יעבור מהאיזורים המפותחים למדינות המתפתחות במהירות. אבל הכוח הכלכלי של בני דור המידע לא יגיע רק מעצם חלקם באוכלוסיה אלא במיוחד – וזה מה שמעניין אותנו במאמר הנוכחי – בשל השינוי שהם צפויים להביא להקצאת כוח המידע והעברתו מהיצרנים והממשל אל היחיד/הפרט. הדבר יתרחש להערכתי בשלושה ממדים עיקריים:

  1. שכלול הכלים לכריית מידע מהרשת (שיפור במנועי החיפוש, כלים – כדוגמאת Google Insights for Search , טכניקות למידול מידע לא מובנה והסקת מסקנות ממנו ועד יישומים של אינטיליגנציה מלאכותית).
  2. העצמת כוחו של היחיד באמצעות הרשת החברתית (במיוחד התפתחות התפוצה של שיתופי פעולה חברתיים כדוגמאת Groupon, הגירת הרשת החברתית לתוכן צרכני consumption driven ועוד).
  3. הפצת אמצעי הניידות והנגישות למידע בכל מקום ובכל זמן (טלפונים וטאבלטים ניידים לכל, ניצול יישומים מבוססי מיקום, השוואת מחירים בזמן אמת תוך כדי רכישה והפיכת המכשיר הנייד לאמצעי תשלום עד כדי החלפת הכסף הרגיל בכסף דיגיטאלי אלטרנטיבי ).

שינויים בהקצאת כוח המידע – כיווני השפעה בכלכלה ובחברה

בתחילת הדברים תיארתי את מחזור העסקה כהחלפה של שלושה ערכים: מוצר או שירות, כסף ומידע או ידע. הרעיון המרכזי הוא שבעקבות הגברת כוחו היחסי של דור המידע באוכלוסיה תתרחש הסטת יחסי הכוחות בציר המידע מהצד של ספק השירות או המוצר לכיוון הלקוח (היחיד).

השנוי בהקצאת כוח המידע צפוי להחליש את הכוח היחסי של צד ההיצע באינטראקציה עם הלקוח וזאת משום שהכוח שהיה בידי צד ההיצע כתוצאה מניצול יתרונות יחסיים (לגודל) במידע יבוזר בין הפרטים הרבים כתוצאה מהמגמות שתוארו קודם.

מאחר והטיעון העיקרי כאן סובב סביב ציר החלפת המידע בתהליך קשירת העסקה, מי שעשוי להיות מושפע מכך בצורה הרבה ביותר הם אותם סקטורים אשר ציר זה מהווה משקל מרכזי בכוח השוק הנוכחי שלהם מול המתחרים והלקוחות.


בתחום העסקי אני מזהה שני מגזרים מרכזיים:

1. סקטור השירותים (ובמיוחד תחום השירותים הפיננסיים ושירותי המידע [ תקשורת])
2. סקטור המסחר (ובמיוחד מסחר במוצרים בני השוואה שאינם מחייבים התאמה אישית ללקוח)

האיומים על סקטורים אלה עלולים להגיע משני כיוונים. מצד אחד הכוח יעבור לצרכנים שיוכלו לשפר את עמדת המיקוח שלהם מול המציעים. מצד שני, היתרון למידע שנוצר אצלם באמצעות השקעות רבות בנכסים קבועים (טכנולוגיות מידע ו/או רשת קמעונאית בעלת נוכחות פיסית) עלול להפוך לחיסרון שיאפשר למתחרים חדשים להיכנס לשוק ולהציע מערך שירותים ומוצרים שמתאים יותר לדור המידע ולצרכיו, ובמחיר נמוך יותר. להערכתי ארגונים שלא יבינו זאת ולא ישכילו להמציא את עצמם מחדש מתוך הבנה של המגמות הללו והתאמתם לעידן של דור המידע עלולים להתקל באתגר הישרדות קשה בטווח של 10 שנים הבאות. חלקם, למשל בעולם התקשורת, כבר מרגישים את השפעות השינוי הזה כיום.

במרחב החברתי/ציבורי אני מזהה איום על מערכות ושיטות הממשל הנוכחיות (בהתייחס למדינות הדמוקרטיות). כיום מערכות אלה מתבססות על תהליך לא רציף של בחירה דמוקרטית כאשר בין לבין השלטון המרכזי מנהל את חיי האזרחים ללא יכולת התערבות שלהם ועם רמת שקיפות נמוכה (פער מידע). עם המשך התפתחות האינטרנט והתעצמות כוחו של דור המידע, פערים אלה יצטמצמו ואנשים ירצו לדעת ולהשפיע באופן רציף יותר. תופעת המחאות והמהפכות שראינו ב- 2011 היוו רק פתיח למה שעלול להתרחש כשבני דור המידע יגיעו למסה קריטית בתוך כמה שנים. הסכנה שאני רואה כאן היא בכך שהמנהיגות, שמייצגת את הדור הקודם לדור המידע, תתקשה להבין את המגמות הללו וכתוצאה מכך תגיב באיחור ורק לאחר שהמשברים ילכו ויתכפו ועוצמתם תגבר עד כדי סכנת ערעור היציבות בחלק מהמקומות. וכמובן שלצד כל אלה, כל הסקטורים בעולם הכלכלי והעסקי חייבים להפנים את המעבר של מרכז הכובד הכלכלי אל עבר המדינות המתפתחות ואל עבר צרכני דור המידע באיזורים הללו.

 צחי פרנקוביץ
1 בינואר 2012