"We shape our tools and thereafter our tools shape us"
במאמר הקודם, "2010 – 2020 : העשור של דור המידע" (nekudatmabat.blogspot.com, ינואר 2012) התיזה הבסיסית טענה שבני דור המידע (ילידי 1985 והלאה) ידעו לנצל את הפוטנציאל הגלום ברשת טוב יותר מאשר בני הדור שקדם להם – הדור שהמציא ופיתח את עולם רשתות המידע. כתוצאה מכך, טענתי, אחד ממקורות השינוי יהיה תוצאה של ירידת כוחו של המידע כמקור ליתרון תחרותי בכלכלה ובחברה. מכאן שארגונים ותעשיות שכוח המידע מהווה עבורם מרכיב מרכזי באסטרטגיה התחרותית (למשל ארגוני שירותים למינהם) עלולים למצוא את עצמם מאוימים אם לא ישכילו להמציא את עצמם מחדש.
הדיון הקודם על דור המידע התייחס למעשה לשני כוחות המניעים את השינוי:
- צד הביקוש לשירותים והיכולות שרשת האינטרנט יכולה להציע – צד זה מיוצג על ידי בני דור המידע והכוח הכלכלי-חברתי שהם יצברו בעשור הקרוב.
- צד ההיצע – המשך ההתפתחות של רשת האינטרנט הן ככוח דוחף ויוזם של יצירה וחדשנות בכל הנוגע לאופן שבו ניתן לנצל את הרשת כדי לשנות את אופן הפעולה וההתנהגות של הצרכנים (גוגל, פייסבוק וגרופון הן דוגמאות טובות לכך) והן ככוח מגיב לביקוש הגובר (למשל – אימוץ הרשת על ידי תעשיות מסורתיות).
במאמר הנוכחי נדבר על כיווני ההתפתחות העיקריים של רשת האינטרנט בעשור הקרוב (להיכן הולכת הרשת דרך הכוח המניע של צד ההיצע). הדברים הם תוצאה של חקירה מקיפה סביב שאלת עתיד הרשת. המחקר בראשיתו ולכן במסגרת הנוכחית אספק טעימה ראשונה בלבד(ובוודאי לא ממצה) מתחום מרתק ובעל חשיבות עליונה להבנת ההתפתחות של העולם הכלכלי/חברתי/פוליטי ב- 10 עד 15 השנים הקרובות.
הבנת כיווני ההתפתחות האפשריים של הרשת עשויה לסייע לנו להבין טוב יותר את האפשרויות שיעמדו לרשות בני דור המידע לקראת סוף העשור הנוכחי ולאחריו, ולגבש הבנה טובה יותר ביחס להשפעה של אפשרויות אלה על הסביבה החברתית והכלכלית בה הם יפעלו. כפועל יוצא מכך נוכל בהמשך גם להבין טוב יותר את ההזדמנויות והאיומים שהתפתחויות אלה מציבים.
אחת התועלות שעשויה לצמוח ממחקר רב תחומי של מימד הביקוש (נקודת המבט של דור המידע), מימד הטכנולוגיה או ההיצע (נקודת המבט של יזמי האינטרנט) ומימד התאגידים והתעשיות (אתגור מודלים עסקיים ומבנים ענפיים בכלכלה) עשויה להיות בזיהוי מוקדם של איומים והזדמנויות וגיבוש ופיתוח פתרונות אשר יקדימו את השוק וזאת על פני כל אחד משלוש הממדים או בכולם גם יחד. פוטנציאל התועלת הכלכלית, באם אכן ניתן יהיה לזהות ולהגדיר במדויק הזדמנויות כאלה, הוא בעל ערך רב.
עתיד האינטרנט – תובנות ראשונות
“The empires of the future are the empires of the mind”
שני ענפים מרכזיים שולטים כיום במחשבה על האינטרנט בעתיד.
הענף הראשון הוא הענף האבולוציוני. בענף הזה הגישה היא להשליך מההתפתחויות ידועות של הרשת עד כה לגבי העתיד שלה בסוג של אקסטרפולציה רציפה. היתרון של הגישה הוא בזיהוי מגמות ובכושר השכנוע שלה שכן היא יוצאת מהמוכר והידוע. קרוב לוודאי שהיא יותר מתאימה לטווח הבינוני. החסרון המרכזי שלה לטעמי הוא שאין ביכולתה לזהות נקודות של אי רציפות בהתפתחות הרשת. למשל – ההתפתחות של פייסבוק והרשתות החברתיות והשינוי שהן יצרו בתרבות, בחברה ובכלכלה כנראה שלא היו נחזות בגישה זו.
הענף השני הוא הענף הרבולוציוני. בענף הזה נמצאים אנשי החזון אשר מנסים לחזות התפתחויות לא לינאריות ברשת באמצעות גישות לוגיות ופילוסופיות אשר אינן נובעות במישרין מההתפתחויות של הרשת עד כה.
Anytime, Anywhere, Anything
בשנת 2007 בהרצאה על במת TED דיבר קווין קלי (Kevin Kelly[3] ) על האינטרנט בעוד 5000 ימים וזאת לכבוד הגעתה של רשת האינטרנט לגיל 5000 ימים[4] . ההרצאה היא נקודת פתיחה טובה לדיון על עתיד הרשת שכן היא מדברת על ארבעה ממדים מאתגרים של הרשת העתידית:
- רשת האינטרנט כמוח אנושי – קלי בדק וחישב שכמות הקשרים ונקודות החיבור ברשת האינטרנט של 2007 דומה בהיקפה למוח אנושי אחד (1 HB) וכי עד שנת 2040 הרשת תכפיל את עצמה כל שנה ותגיע לכ- 6 Billion HB. כלומר, תגיע לכמות הקישורים ונקודות החיבור שווי ערך למוח של כלל אוכלוסיית העולם.
אחד המושגים שנקשרים בעתיד כזה היא סינגולריות טכנולוגית (Technological Singularity[5]) שהיא הנקודה בזמן שבה הטכנולוגיה תעבור את האינטליגנציה האנושית. בין עם מדובר בהתקדמות לעבר נקודת הסינגולריות ובין אם לאו, המחשבה על הרשת כאל אורגניזם הכולל את כל הקשרים וכל נקודות החיבור אליה, ואותנו, מעלה שאלות מרתקות באשר לעתיד.
- הכל מחובר לרשת (Internet of things) – ב- 2007 היינו בתחילת המהפכה של הטלפונים החכמים (בזכות הפריצה של אפל עם ה- iPhone) אבל כבר אז קלי צפה שבעתיד כל המכשירים והדברים יהיו מחוברים לרשת. מדובר לא רק במחשבים ושלוחותיהם הקרובות והרחוקות יותר (טלפונים חכמים, טאבלטים ושאר גדג'טים) אלא בחיבור לרשת של מכוניות, פרטי לבוש, ניהול האנרגיה הביתית, מכשירים חשמליים, טלוויזיות, מערכות בקרה מרחוק ועוד. התחזיות של גרטנר מאששות את ההערכה הזאת: ב- 2010 נמכרו בעולם כ- 100 מיליון מכשירים ניידים חכמים (מערכות הפעלה של גוגל – אנדרואיד, אפל – iOS ומיקרוסופט). עד 2015 מעריכה גרטנר שהיקף המכירות של מכשירים מבוססים מערכות הפעלה ניידות יגיע לכמעט מיליארד מכשירים – כמעט פי 10 מאשר ב 2010.
- מעבר מקישוריות ברמת דפים לקישוריות ברמת נתונים (Semantic Web[6]) – בשלב הראשון של הרשת הקישוריות הייתה בין מחשבים. בשלב השני (שבו אנו נמצאים היום) הקישוריות היא בין דפי אינטרנט. השלב הבא, שהוא גם שלב חשוב למימוש התחזית הקודמת (Internet of things) הנו קישוריות בין פריטי מידע בודדים (DATA). אבל על מנת שזה יתממש הרשת צריכה לעבור מזיהוי חד ערכי של דפים לזיהוי חד ערכי של מידע. כתוצאה מכך כל אובייקט מידע בודד (למשל הזיהוי שלי ברשת) יקבל זיהוי ייחודי אשר ישותף בכל רחבי הרשת (אפשר לחשוב על זה כסוג של Global Master Data & Metadata ). באופן הזה נוכל לקשר באופן ייחודי בין כל דפי האינטרנט בהם, למשל, מופיע השם שלי. התועלת לפיתוח הידע האנושי והיעילות האפקטיבית של כריית מידע מהרשת הוא ברור אבל המחיר המרכזי לצידו יהיה במוכנות של החברה האנושית לוותר על מידת הפרטיות שיש היום. אני חושב שבני דור המידע – במוכנות שלהם לחשוף מידע אישי ברשתות החברתיות – מלמדים אותנו שרמת הפתיחות שלהם לסוג כזה של מחיר גבוהה יחסית לבני הדור שקדם להם.
- קישוריות לרשת מכל מקום, בכל עת ומכל אמצעי (Technoligical Neutrality) - כיוון התפתחות אפשרי מתייחס לשתי גישות שונות לקישוריות שמתקיימות היום. הגישה שמיוצגת על ידי אפל אבל נכונה למשל גם להרבה רשתות ארגוניות היא גישה שקושרת בין החומרה ו/או המיקום שלך לבין היכולת שלך להגיע למידע. הגישה השנייה, שמיוצגת על ידי גוגל ומערכת ההפעלה שלה (Android) מבוססת על נייטרליות לחומרה או למיקום. הרעיון הבסיסי הוא שמערכת ההפעלה יכולה לפעול על מגוון בלתי מוגבל של מכשירים ושירותי גוגל נגישים למשתמש מכל סוג של מכשיר (ללא תלות במערכת ההפעלה). כל מי שמשתמש בשירות הדואר האלקטרוני של גוגל (Gmail) נמצא כבר היום בעולם של נייטרליות חומרה. המשמעות של נייטרליות חומרה היא שהמשתמש יצפה לקבל את כל הנגישות לכל האפליקציות ולכל השירותים הזמינים לו ברשת האינטנרנט בכל מקום בכל זמן ומכל מכשיר – באופן שקוף לחלוטין.
מחשוב ענן (Cloud Computing) – הנקודה האחרונה מהרצאתו של קווין קלי לוקחת אותנו להתפתחות הבאה, המעבר למחשוב בענן. מהו הענן ומהו מחשוב ענן? המסמך שאתם קוראים עכשיו נכתב באמצעות Google Docs. מדובר באפליקציית עיבוד תמלילים (בדומה ל- WORD של מייקרוסופט) אשר נמצאת בשרת של גוגל ברשת ולא על המחשב של,י והקובץ עצמו נשמר כל העת ברשת. המשמעות היא שכתיבת המסמך, שמירתו ואחזורו אינם תלויים כלל בחומרה או במערכת ההפעלה בה אני משתמש. אני מתחיל לכתוב את המסמך במחשב הנייד, ממשיך אותו במחשב במשרד ומסיים אותו עם מחשב הטאבלט ואם אהיה מעוניין בכך, אני יכול לשתף אותו עם אחרים ברשת בקלות רבה. מחשוב הענן הוא מרכיב מהותי באפשרות להגיע לנייטרליות טכנולוגית עליה דיברנו קודם.
סקר שנערך בקרב 895 מומחים שערך מכון PEW[7] מצא שמרבית המומחים (71%) סבורים שעד 2020 רוב האנשים יעברו לעבוד בענן עם אפליקציות מבוססות רשת:
“By 2020, most people won't do their work with software running on a generalpurpose
PC. Instead, they will work in Internet-based applications such as Google
Docs, and in applications run from smartphones” (PEW Survey, p.4) .
שיתוף פעולה חברתי (Social Collboration) – בשיתוף פעולה חברתי אינני מתכוון לאופן ולמהות העיקרית של השיתוף החברתי המתרחש כיום ברשתות החברתיות (Facebook ודומותיה).הכוונה היא להבנה שבאמצעות הרשת ניתן לייצר תנאים של שיתוף פעולה בין אנשים לטובת השגת מטרות משותפות המחייבות שיתוף במידע, ידע ומשאבים בין החברים ברשת שיתוף הפעולה. הדוגמה המיידית שאפשר לחשוב עליה היא אירוע ברשת שמתרחש ממש בימים הללו - פרשת "פסק הזמן" של קבוצת שטראוס. בעבר שטראוס יכלה להניח בסבירות גבוהה שהצרכן לא מסוגל ולא יכול להגיע למידע מלא כך שיוכל לדעת האם יש הפליית צרכנים במוצרי החברה (ובמקרה הנדון, האם חטיף "פסק זמן" נמכר בכל מקום באותו מחיר?). היום כבר לא - מספיק שצרכן יצלם ויפיץ ברשת החברתית דוגמה של מקום שבו החטיף נמכר במחיר זול בהרבה מהמחיר בו הוא נמכר בארץ כדי שכל הרשת תעסוק בנושא. ואם החברה מנסה להתגונן באמצעות הטענה שזה מקרה חריג ("המחיר הנמוך נובע ממלאי מצטבר אצל הקמעונאי") די בכך כדי לעודד צרכנים אחרים לחפש דוגמאות נוספות, שכמובן נמצאו. זוהי דוגמא לשיתוף פעולה חברתי ספונטני. אבל שיתוף הפעולה יכול גם להיות יזום - למשל, משתמשי תכנת הניווט WAZE שמשתפים במידע על מצב התנועה. דוגמה מעניינת נוספת היא לתת לקבוצה גדולה מאוד של אנשים לתייג תמונות באמצעות השתתפות בחינם בסוג של משחק (ראה Yahoo's game of photo tag[8]).
האם התפתחות האינטרנט ובמיוחד התפתחות שיתוף הפעולה החברתי, יביאו למימוש אמיתי - בפעם הראשונה בהיסטוריה - של מושג התחרות המשוכללת, שאחד מתנאיו הוא שלכל המוכרים והקונים מידע מלא על כל המתרחש בשוק?
מחופש מוחלט ליעילות ומיקוד (From Browser to Applications) – במאמר במגזין WIRE מאוגוסט 2010 [9] טוענים המחברים (Chris Anderson and Michael Wolff) שהתפשטות האפליקציות הייעודיות (בתחילה במכשירים הניידים - טלפונים חכמים וטאבלטים) מצביעה על שינוי מהותי בתפיסה של הרשת. אם בעבר התפיסה המרכזית הייתה חופש מוחלט של חיפוש ואיתור מידע (באמצעות דפדפן הרשת ומנועי חיפוש), כיום - כתוצאה מכמויות המידע העצומות ברשת - הצרכן והמשתמש מעוניינים לקבל את המידע באמצעות אפליקציות ייעודיות שיהפכו את השיטוט בעולם המידע ליעיל ואפקטיבי יותר. אין המשמעות שהדפדפנים או מנועי החיפוש יעלמו אלא שיהיה מעבר מסיבי מהעולם של הרשת הפתוחה והמחברת הכל להכל (World Wide Web) לעולם מאורגן וממוקד הרבה יותר לצרכים והמטרות השונות. אני מעריך שבמקביל להתפתות הזאת תהיה התפתחות (מאחורי הקלעים) של מנועי חיפוש חכמים יותר (שנותנים תוצאות הרבה יותר מתאימות וממוקדות) וזאת באמצעות פיתוח אלגוריתמים חכמים שיודעים לזהות את המאפיינים והמטרות של המשתמש באופן חכם יותר מאשר כיום (למשל כתוצאה מהתפתחות יכולות טכנולוגיות ואנליטיות לנתח במהירות כמויות עצומות של מידע בהקשר הספציפי של המשתמש). זהו עולם של פחות אבל יותר.
“The future belongs to those who believe
in the beauty of their dreams”
צחי פרנקוביץ
[1] Marshall McLuhan, Understanding Media (1964)
[3] Kevin Kelly (born 1952) is the founding executive editor of Wired magazine.www.ted.com/.../kevin_kelly_on_the_next_5_000_da
[4] מכאן שתחילת הספירה של הרשת (World Wide Web) היא אי שם בשנת 1993 והאופק בהרצאתו של קווין קלי נמצא בשנת 2020 לערך.
[5] ראו לדוגמא במאמר של ניק בוסטרום:
Nick Bostrom, Superintelligence - Answer to the 2009 EDGE QUESTION: “WHAT WILL CHANGE EVERYTHING?” http://www.nickbostrom.com/views/superintelligence.pdf
[6] תפיסת הרשת הסמנטית מקודמת על ידי ארגון ה- W3C שהוא ארגון בינלאומי שמטרתו לקדם את רשת האינטרנט למימוש מלוא הפוטנציאל שלה (ראה גם ב- http://www.w3.org/2001/sw/).
[7] Pew Internet & American Life Project, The future of cloud computing Survey - June 2010.http://pewinternet.org/Reports/2010/The-future-of-cloud-computing.aspx
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה