יום ראשון, 1 בינואר 2012

2010 – 2020 : העשור של דור המידע

סיום שנת 2011 ותחילתה של 2012 היא הזדמנות טובה להסתכל קדימה. ישנן זוויות הסתכלות רבות על העתיד, כולן מעניינות ורלוונטיות כדי להעריך מה צפוי לנו בשנים הבאות. מתוך מגוון האפשרויות בחרתי להתמקדת בדמוגרפיה ולהעלות שאלות על הקשר האפשרי בינן לבין מגמות בתחום החברה והכלכלה בעולם. נתחיל את הסיפור בחשיבה על רעיון החליפין.

בחליפין של מוצרים ושירותים מתבצעת בין הצדדים לעסקה החלפה בו זמנית של שלושה ערכים – מוצר או שירות, כסף, מידע וידע . מנגנון החלפת המידע בין הצדדים לעסקה (מה הקונה יודע על המוצר או השירות שהוא צפוי לקבל ביחס למידע שבידי המוכר ואיך הוא ישיג מידע רלוונטי שייתן לו כלים במו"מ לקשירת העסקה) הוא זה שמשפיע על אופי עסקת ההחלפה שתיקשר לבסוף בין הצדדים (מה יהיה המחיר והתנאים לביצוע העסקה ואיזה צד ישאיר אצלו חלק גדול יותר מהרווח ).

המפתח אם כן לפתרון השאלה באילו תנאים תיקשר עסקה בין הצדדים טמון במידת היתרון של הצדדים בשליטתם במידע הרלוונטי לעסקה. עד שנות ה- 90 של המאה הקודמת, בעידן שלפני ההתפתחות רשת האינטרנט ואמצעי הנגישות הניידים למידע, הנגישות למידע התאפיינה ביתרונות לגודל – ככל שיש לי יותר אמצעים ומשאבים כך אוכל להשיג יתרון במידע על פני המתחרים או הלקוחות, ולשפר את החלק שלי ברווח על חשבון הצד השני.

התרחבות רשת האינטרנט ואמצעי הנגישות הניידים יוצרים מצב חדש שבו ניתן לבטל את היתרון לגודל בנגישות למידע הן במישרין (על ידי כריית מידע מהרשת באמצעות הכלים שהיא מעמידה לרשותינו) והן על ידי העצמה של כוח היחיד באמצעות הרשת החברתית. ביטול היתרון לגודל בנגישות למידע מהווה לדעתי בסיס לשינוי מהותי ביחסי הכוחות בעולם הכלכלי-חברתי בין היחיד (הצרכן/האזרח) לעולם התאגידי והפוליטי (היצרן/השלטון המרכזי) וזאת בתנאי שיהיו מספיק אנשים בעלי יכולת ממשית לנצל את האפשרויות הגלומות ברשת האינטרנט.

האנשים בעלי היכולת הממשית למצות את הפוטנציאל הגלום ברשת האינטרנט

יש הבדל מהותי בין אנשים שגדלים בתקופה שבה מתפתחת פרדיגמה טכנולוגית חדשה לבין אנשים שגדלים כשהפרדיגמה החדשה כבר הבשילה. הראשונים מתעצבים בתקופה שבה הטכנולוגיה היא העיקר בעוד השנייים מתעצבים בתקופה שבה השימושיות היא העיקר והטכנולוגיה עוברת לרקע. כשמפסיקים לחשוב על איך הדברים עובדים ומתחילים לחשוב על איך אני משתמש בדברים לטובתי, נוצרת קפיצת המדרגה. בדיוק כפי שסטיב ג'ובס הבין ויישם באפל בעשור האחרון – הטכנולוגיה עוברת לרקע.

אז מיהם האנשים שעבורם הטכנולוגיה היא משנית והשימושיות היא העיקר? האנשים, שאם יהיו רבים כמוהם בחברה, עשויים לחולל את מהפכת הביזור של הכוח הנובע מנגישות למידע, בין כלל השחקנים בחברה ובכלכלה? לדעתי הפוקוס שלנו צריך להיות בכל מי שגדל אל תוך עידן האינטרנט, כלומר היה בשלבי הילדות הראשונים שלו בתחילת שנות ה- 90 של המאה הקודמת. אנשי דור המידע. כמובן שעל מנת לחולל שינויים משמעותיים בעולם בו הם חיים, צריכים להתקיים שני תנאים נוספים:

 1. אנשי דור המידע הגיעו לגיל בגרות ו/או נמצאים על סף כניסה לשוק העבודה.
 2. החלק של אנשי דור המידע בכלל האוכלוסיה נעשה משמעותי.

 דור המידע – מגמות בדמוגרפיה העולמית

 על פי ההגדרה והתנאים שצויינו קודם, קבוצת המטרה שלנו – אנשי דור המידע – מוגדרת על ידי ככל מי שנולד מ- 1985 וגילו 15 שנים ויותר. אוכלוסיית העולם מונה כיום כ- 7 מיליארד בני אדם. מאחר ואנו מתעניינים בעיקר באנשים שיש להם השפעה על הפעילות הכלכלית חברתית - קבוצת הייחוס העיקרית מבחינתנו הם בני קבוצת הגיל 15-65 (להלן "האוכלוסייה"). קבוצה זו מונה כיום כ- 4.525 מיליארד בני אדם ברחבי הגלובוס. השפעתו הפוטנציאלית של דור המידע תימדד אם כן ביחס לקבוצה זו.


עד 2020 תגדל האוכלוסייה של בני 15-65 לכ- 5.2 מיליארד בני אדם. בני דור המידע יהוו ב- 2020 כ- 47% מהאוכלוסייה וזאת לעומת 15% בלבד ב- 2005 וכ- 27% כיום. יחד עם זאת, שיעור הילודה בקרב המדינות המתפתחות החלשות (באפריקה, מדינות האיסלאם ומדינות נוספות באסיה ודרום אמריקה) הנו גבוה יחסית ומכאן ששיעור הצעירים באוכלוסייה במקומות אלה גבוה.

לפיכך חשוב למקד את הניתוח באיזורים המפותחים של העולם או המדינות המתפתחות המרכזיות בו. מדוע ? משום ששם נמצא פוטנציאל הכוח הכלכלי חברתי שמסוגל למצות את היתרונות של עולם המידע ולתרגם אותם לשינוי מהותי בחברה ובכלכלה. לשם כך בחרתי לחלק את העולם לשתי קבוצות עיקריות: האיזורים המפותחים (אירופה, צ. אמריקה, יפאן אוסטרליה וניו-זילנד) והאיזורים המתפתחים העיקריים (מדינות ה- BRIC : ברזיל, רוסיה, הודו וסין).

דור המידע ומגמות בכוח הקניה – העולם המפותח והמתפתח במהירות

אוכלוסיית האיזורים המפותחים בעולם מונה כיום כ- 1.1 מיליארד בני אדם (16% מאוכלוסיית העולם) ובמדינות המתפתחות מהר (BRIC) כ- 2.9 מיליארד בני אדם (42%, בעיקר בסין ובהודו). עד 2020 צפוי מספרם של בני דור המידע להגיע לכמיליארד ורבע בני אדם וחלקם בקרב בני 15 עד 65 יגיע לכ- 42% (36% באיזורים המפותחים ו-44% במדינות ה- BRIC).


המשמעות היא שבני דור המידע הופכים בעשור הקרוב לכוח המניע העיקרי בכלכלה ובחברה במדינות המפותחות והמתפתחות במהירות, כאשר במדינות ה- BRIC מגמה זו תתפתח אף מהר יותר. התמונה מתבהרת אף יותר כאשר משקללים את הכוח הכלכלי שמייצגות הקבוצות השונות.

הגורם העיקרי שפועל, בנוסף לקצב הגידול של האוכלוסית, הוא קצב הצמיחה הכלכלית כפי שהיא באה לידי ביטוי בגידול בתוצר המקומי הגולמי (תמ"ג) לנפש באיזורים השונים. נראה: בשנת 2005 עמד התמ"ג הממוצע לנפש באיזורים המפותחים על כ- 30 א' $ לעומת כ- 3,000 $ בלבד במדינות ה- BRIC (פי 10). ב- 2010 התמ"ג לנפש עלה לכ- 34 א' $ במפותחות לעומת כמעט 7,000$ במתפתחות (פי 5). קצב הצמיחה המהיר במדינות ה- BRIC ביחס למדינות המפותחות יביא להמשך סגירת הפער בין האיזורים כך שעד 2020 ההערכה שלי היא שהתמ"ג לנפש באיזורים המפותחים יעמוד על כ- 46 א' $ לנפש לעומת כ- 16 א' $ במדינות ה- BRIC (פי 3). אבל אם נשקלל נתונים אלה עם נתוני צמיחת אוכלוסיית דור המידע בכל איזור נקבל אומדן לכוח הכלכלי שייצג דור המידע בעולם המפותח מול העולם המתפתח במהירות. התמונה שמתגלה היא הסטה אדירה של כוח כלכלי על פני הגלובוס, כדלקמן:


כלומר – הכוח הכלכלי של בני דור המידע יגדל בלמעלה מ- 300% בעשור הנוכחי ומרכז הכובד שלו יעבור מהאיזורים המפותחים למדינות המתפתחות במהירות. אבל הכוח הכלכלי של בני דור המידע לא יגיע רק מעצם חלקם באוכלוסיה אלא במיוחד – וזה מה שמעניין אותנו במאמר הנוכחי – בשל השינוי שהם צפויים להביא להקצאת כוח המידע והעברתו מהיצרנים והממשל אל היחיד/הפרט. הדבר יתרחש להערכתי בשלושה ממדים עיקריים:

  1. שכלול הכלים לכריית מידע מהרשת (שיפור במנועי החיפוש, כלים – כדוגמאת Google Insights for Search , טכניקות למידול מידע לא מובנה והסקת מסקנות ממנו ועד יישומים של אינטיליגנציה מלאכותית).
  2. העצמת כוחו של היחיד באמצעות הרשת החברתית (במיוחד התפתחות התפוצה של שיתופי פעולה חברתיים כדוגמאת Groupon, הגירת הרשת החברתית לתוכן צרכני consumption driven ועוד).
  3. הפצת אמצעי הניידות והנגישות למידע בכל מקום ובכל זמן (טלפונים וטאבלטים ניידים לכל, ניצול יישומים מבוססי מיקום, השוואת מחירים בזמן אמת תוך כדי רכישה והפיכת המכשיר הנייד לאמצעי תשלום עד כדי החלפת הכסף הרגיל בכסף דיגיטאלי אלטרנטיבי ).

שינויים בהקצאת כוח המידע – כיווני השפעה בכלכלה ובחברה

בתחילת הדברים תיארתי את מחזור העסקה כהחלפה של שלושה ערכים: מוצר או שירות, כסף ומידע או ידע. הרעיון המרכזי הוא שבעקבות הגברת כוחו היחסי של דור המידע באוכלוסיה תתרחש הסטת יחסי הכוחות בציר המידע מהצד של ספק השירות או המוצר לכיוון הלקוח (היחיד).

השנוי בהקצאת כוח המידע צפוי להחליש את הכוח היחסי של צד ההיצע באינטראקציה עם הלקוח וזאת משום שהכוח שהיה בידי צד ההיצע כתוצאה מניצול יתרונות יחסיים (לגודל) במידע יבוזר בין הפרטים הרבים כתוצאה מהמגמות שתוארו קודם.

מאחר והטיעון העיקרי כאן סובב סביב ציר החלפת המידע בתהליך קשירת העסקה, מי שעשוי להיות מושפע מכך בצורה הרבה ביותר הם אותם סקטורים אשר ציר זה מהווה משקל מרכזי בכוח השוק הנוכחי שלהם מול המתחרים והלקוחות.


בתחום העסקי אני מזהה שני מגזרים מרכזיים:

1. סקטור השירותים (ובמיוחד תחום השירותים הפיננסיים ושירותי המידע [ תקשורת])
2. סקטור המסחר (ובמיוחד מסחר במוצרים בני השוואה שאינם מחייבים התאמה אישית ללקוח)

האיומים על סקטורים אלה עלולים להגיע משני כיוונים. מצד אחד הכוח יעבור לצרכנים שיוכלו לשפר את עמדת המיקוח שלהם מול המציעים. מצד שני, היתרון למידע שנוצר אצלם באמצעות השקעות רבות בנכסים קבועים (טכנולוגיות מידע ו/או רשת קמעונאית בעלת נוכחות פיסית) עלול להפוך לחיסרון שיאפשר למתחרים חדשים להיכנס לשוק ולהציע מערך שירותים ומוצרים שמתאים יותר לדור המידע ולצרכיו, ובמחיר נמוך יותר. להערכתי ארגונים שלא יבינו זאת ולא ישכילו להמציא את עצמם מחדש מתוך הבנה של המגמות הללו והתאמתם לעידן של דור המידע עלולים להתקל באתגר הישרדות קשה בטווח של 10 שנים הבאות. חלקם, למשל בעולם התקשורת, כבר מרגישים את השפעות השינוי הזה כיום.

במרחב החברתי/ציבורי אני מזהה איום על מערכות ושיטות הממשל הנוכחיות (בהתייחס למדינות הדמוקרטיות). כיום מערכות אלה מתבססות על תהליך לא רציף של בחירה דמוקרטית כאשר בין לבין השלטון המרכזי מנהל את חיי האזרחים ללא יכולת התערבות שלהם ועם רמת שקיפות נמוכה (פער מידע). עם המשך התפתחות האינטרנט והתעצמות כוחו של דור המידע, פערים אלה יצטמצמו ואנשים ירצו לדעת ולהשפיע באופן רציף יותר. תופעת המחאות והמהפכות שראינו ב- 2011 היוו רק פתיח למה שעלול להתרחש כשבני דור המידע יגיעו למסה קריטית בתוך כמה שנים. הסכנה שאני רואה כאן היא בכך שהמנהיגות, שמייצגת את הדור הקודם לדור המידע, תתקשה להבין את המגמות הללו וכתוצאה מכך תגיב באיחור ורק לאחר שהמשברים ילכו ויתכפו ועוצמתם תגבר עד כדי סכנת ערעור היציבות בחלק מהמקומות. וכמובן שלצד כל אלה, כל הסקטורים בעולם הכלכלי והעסקי חייבים להפנים את המעבר של מרכז הכובד הכלכלי אל עבר המדינות המתפתחות ואל עבר צרכני דור המידע באיזורים הללו.

 צחי פרנקוביץ
1 בינואר 2012

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה