לגמרי במקרה המאמר שפרסמתי אתמול הקדים את המהומה זוטה שהתרחשה היום בשוקי ההון - מדד ת"א 25 "נפל ב- 1.7% ומדד מניות הבנקים נחתך ב- 2.5%" כשהכותרת בדה מרקר היא: "אחד העם מניות הפיננסים צנחו: תחושה שהסיפור באירופה לא נגמר" ו"חששות החוב מפילים את הבורסות באירופה" ועוד ועוד.
מה קרה היום שלא היה ידוע אתמול? האמת, אם אתם שואלים אותי, כלום! כפי שכתבתי אתמול, בעיית החוב היא רחבה ובעלת היקף משמעותי. ושוב אני חוזר - לאו דווקא הסיפור של יוון.
אתמול התמקדתי בתמונה הגולבאלית ובארה"ב, מסיבות מובנות. אבל לנוכח ה"חדשות" מהיום אני חש צורך לשתף אתכם בעוד נתונים. אם כך, מי הן המדינות שמפניהן עלינו באמת לחשוש ברמה הגלובאלית? מי הן המדינות שרמת החוב שלהן בתוספת הגודל היחסי שלהן מסך הפעילות של המדינות המפותחות, עלולות להשפיע לאורך זמן (ולא רק כתגובה יומית של משקיעים עצבניים) על כלל הכלכלה העולמית?
אתמול דיברתי על ארה"ב - 38% מהתמ"ג של המדינות המפותחות ונטל חוב של כ- 112% בסוף 2016 (92% בסוף 2010)
במקום השני יפן - עם 10.5% מהתמ"ג ונטל חוב של 250% בסוף 2016 (אם כי יפן היא מקרה קצת שונה שכן החוב החיצוני שלה נמוך יחסית).
ובמקום השלישי - כוכבת היום, אטליה - עם תרומה של כ- 4.3% לתמ"ג של המדינות המפותחות וחוב ציבורי כולל של כ- 118% מהתמ"ג בסוף 2016.
גם מקומה של בריטניה ברשימה - היא גדולה מאטליה עם 5.5% מהתמ"ג המצרפי אבל עם נטל חוב נמוך יותר - 81% בסוף 2016 (רק מעט מעל "כלל הזהב" של 75%).
צרפת דומה בגודלה לבריטניה ונטל החוב שלה בסוף 2016 צפוי לעמוד על כ- 87% תוצר.
ויש את הכוכבות שהובילה בכותרות עד לא מזמן כגון: פורטוגל, יוון, אירלנד ואפילו בלגיה, שנטל החוב שלהן גבוה מאוד ונמצא במגמת עלייה, אבל החלק היחסי שלהם בכלל הפעילות הכלכלית העולמית הנו נמוך ולכן לדעתי השפעתן הכוללת לאורך זמן לא תהיה מהותית, גם אם הן יקלעו למשבר חוב מקומי.
לגבי הקביעה האחרונה אני רוצה לסייג - לשווקים הפיננסיים יש תכונה של תגובת יתר שעלולה להצית תבערה גדולה גם מגפרור קטן (יוון למשל). אם יוון תכנס למצב של חדלות פירעון עלול להיווצר גל ראשוני של נפגעים ישירים (גופים פיננסיים בעלי חוב יווני) וגל משני של חוסר אמון של משקיעים בחובות של מדינות. תרחיש כזה עלול להתדרדר למשבר פיננסי גלובאלי לא בגלל המשמעות המקרו כלכלית של מדינה קטנה כמו יוון, אלא בגלל התכונה של השווקים (המשקיעים) להגיב ספונטנית לחדשות רעות ורק אחר כך לעצור ולשאול מה המשמעות האמיתית.
לסיכום, כפי כתבתי אתמול - התמונה לא סימפטית מנקודת מבט של יכולת המדינות לצמוח תחת נטל חוב משמעותי ואוסיף לכך שהתנהגות שוק ספונטנית כתוצאה מהתפתחות שלילית משמעותית, גם בקשר לכלכלה קטנה יחסית, מכניסה גורם אי וודאות נוסף לתוך המערכת.
זה הזמן של העמידים, אלה שלא מתרשמים מתגובות ספונטניות של משקיעים אלא יודעים להסתכל על הגורמים היסודיים, להבין ולהעריך נכון את התהליכים ארוכי הטווח.
צחי פרנקוביץ
מה קרה היום שלא היה ידוע אתמול? האמת, אם אתם שואלים אותי, כלום! כפי שכתבתי אתמול, בעיית החוב היא רחבה ובעלת היקף משמעותי. ושוב אני חוזר - לאו דווקא הסיפור של יוון.
אתמול התמקדתי בתמונה הגולבאלית ובארה"ב, מסיבות מובנות. אבל לנוכח ה"חדשות" מהיום אני חש צורך לשתף אתכם בעוד נתונים. אם כך, מי הן המדינות שמפניהן עלינו באמת לחשוש ברמה הגלובאלית? מי הן המדינות שרמת החוב שלהן בתוספת הגודל היחסי שלהן מסך הפעילות של המדינות המפותחות, עלולות להשפיע לאורך זמן (ולא רק כתגובה יומית של משקיעים עצבניים) על כלל הכלכלה העולמית?
אתמול דיברתי על ארה"ב - 38% מהתמ"ג של המדינות המפותחות ונטל חוב של כ- 112% בסוף 2016 (92% בסוף 2010)
במקום השני יפן - עם 10.5% מהתמ"ג ונטל חוב של 250% בסוף 2016 (אם כי יפן היא מקרה קצת שונה שכן החוב החיצוני שלה נמוך יחסית).
ובמקום השלישי - כוכבת היום, אטליה - עם תרומה של כ- 4.3% לתמ"ג של המדינות המפותחות וחוב ציבורי כולל של כ- 118% מהתמ"ג בסוף 2016.
גם מקומה של בריטניה ברשימה - היא גדולה מאטליה עם 5.5% מהתמ"ג המצרפי אבל עם נטל חוב נמוך יותר - 81% בסוף 2016 (רק מעט מעל "כלל הזהב" של 75%).
צרפת דומה בגודלה לבריטניה ונטל החוב שלה בסוף 2016 צפוי לעמוד על כ- 87% תוצר.
ויש את הכוכבות שהובילה בכותרות עד לא מזמן כגון: פורטוגל, יוון, אירלנד ואפילו בלגיה, שנטל החוב שלהן גבוה מאוד ונמצא במגמת עלייה, אבל החלק היחסי שלהם בכלל הפעילות הכלכלית העולמית הנו נמוך ולכן לדעתי השפעתן הכוללת לאורך זמן לא תהיה מהותית, גם אם הן יקלעו למשבר חוב מקומי.
לגבי הקביעה האחרונה אני רוצה לסייג - לשווקים הפיננסיים יש תכונה של תגובת יתר שעלולה להצית תבערה גדולה גם מגפרור קטן (יוון למשל). אם יוון תכנס למצב של חדלות פירעון עלול להיווצר גל ראשוני של נפגעים ישירים (גופים פיננסיים בעלי חוב יווני) וגל משני של חוסר אמון של משקיעים בחובות של מדינות. תרחיש כזה עלול להתדרדר למשבר פיננסי גלובאלי לא בגלל המשמעות המקרו כלכלית של מדינה קטנה כמו יוון, אלא בגלל התכונה של השווקים (המשקיעים) להגיב ספונטנית לחדשות רעות ורק אחר כך לעצור ולשאול מה המשמעות האמיתית.
לסיכום, כפי כתבתי אתמול - התמונה לא סימפטית מנקודת מבט של יכולת המדינות לצמוח תחת נטל חוב משמעותי ואוסיף לכך שהתנהגות שוק ספונטנית כתוצאה מהתפתחות שלילית משמעותית, גם בקשר לכלכלה קטנה יחסית, מכניסה גורם אי וודאות נוסף לתוך המערכת.
זה הזמן של העמידים, אלה שלא מתרשמים מתגובות ספונטניות של משקיעים אלא יודעים להסתכל על הגורמים היסודיים, להבין ולהעריך נכון את התהליכים ארוכי הטווח.
צחי פרנקוביץ
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה